
חוקי המשחק
הגדרה: טניס הוא משחק ליחידים או זוגות המשוחק בעזרת מחבט וכדור על מגרש מלבני החצוי ע"י רשת. המטרה היא לחבוט בכדור מעבר לרשת לתחום מגרש היריב כך שהוא לא יוכל להחזיר אותו לפני שפגע פעמיים במשטח או פגע בגוף זר כלשהו אחרי שפגע בתחומי מגרש היריב.
מגרש וציוד: אורך המגרש הוא 26 יארד (23.77 מ´), רוחבו במשחקי יחידים 9 יארד (8.23 מ´) ובזוגות 12 יארד (10.97 מ´). המגרש מחולק ע"י רשת ל-2 חלקים שווים. הרשת היא בגובה יארד אחד (91 ס"מ) במרכז המגרש ובגובה 1.06 מ´ בצדדים. המשטח עשוי להיות עשוי ממגוון של חומרים - הנפוצים הם דשא, חימר וחומרים סינטטיים שונים. לסוג המשטח יש חשיבות רבה, אך זה לא המקום להרחיב בעניין...
החוקים
משחק טניס מחולק למערכות. משחקי נשים הם תמיד בשיטת הטובה מ-3 מערכות (הראשונה שזוכה ב-2 מערכות מנצחת). משחקי גברים יכולים להיות הטוב מ-3 או 5 מערכות.
כדי לזכות במערכה צריך לנצח ב-6 משחקונים (גיימים), בתנאי שהיריב לא הגיע ליותר מ-4 גיימים. במצב של שוויון 5:5 ממשיכים לשחק עוד 2 גיימים, ובמצב של שוויון 6:6 בד"כ משחקים גיים מיוחד שנקרא "שובר שוויון", שהמנצח בו זוכה במערכה (בטורנירים מסוימים לא משחקים שובר שוויון במערכה האחרונה וממשיכים לשחק עד שלאחד הצדדים יש יתרון של 2 גיימים(.
במשחקון רגיל (לא שובר שוויון!) זוכה מי שהגיע ל-4 נק´ או יותר, בתנאי שיש לו יתרון של 2 נק´ על היריב. בטניס נהוגה ספירה די מוזרה - במקום 1,2,3 סופרים 15,30,40... ממצב של שוויון 40:40 לא סופרים נקודות אלא מציינים אם יש שוויון או יתרון לאחד הצדדים, וכאשר שחקן שיש לו יתרון זוכה בנקודה הבאה הוא מנצח במשחקון, ואם יריבו זכה שוב יש מצב של שוויון וממשיכים עד שמגיעים להכרעה... במשחקון שובר שוויון זוכה מי שהגיע ראשון ל-7 נק´ או יותר בתנאי שיש לו 2 נק´ יתרון. כל נקודה נפתחת בחבטת הגשה. השחקן המגיש צריך לחבוט את הכדור למלבן ההגשה הנגדי (מלבן ההגשה מסומן ע"י קו מקביל לרשת במרחק 6.04 מ´ ממנה וקו אנכי לרשת החוצה את המגרש ל-2 חלקים), מבלי שהוא יפגע ברשת. אם הכדור פגע במלבן ההגשה לאחר שנגע ברשת ההגשה אינה נחשבת ויש לחזור עליה.
למגיש מותר לפסול את ההגשה הראשונה (הגשה פסולה אם היא לא פוגעת במלבן ההגשה), אבל במקרה שהוא פוסל גם את השנייה יריבו זוכה בנקודה. אם ההגשה חוקית, המשחק נמשך עד שאחד הצדדים זוכה בנקודה (בד"כ אם יריבו לא הצליח להחזיר כדור שפגע בתחומי המגרש שלו, או שהכדור שחבט היריב פגע מחוץ לתחום המגרש).
בכל משחקון רגיל אחד השחקנים הוא המגיש והשני הוא המחזיר. ההגשה מתבצעת מאחורי קו הבסיס (הקו המקביל לרשת המסמן את תחום המגרש) לסירוגין מצד ימין ומצד שמאל, כאמור תמיד למלבן ההגשה הנגדי. תמיד במצב של מספר נק´ זוגי ההגשה היא מצד ימין, ובמצב של מספר אי-זוגי מצד שמאל. בשובר שוויון מתחלפים בהגשה אחרי כל מספר אי-זוגי של נקודות.
אחרי כל מספר אי-זוגי של משחקונים, ובסיום כל מערכה, יש הפסקה למשך 90 שניות, ולאחריה השחקנים מחליפים מגרשים. אחרי המשחקון הראשון במערכה מחליפים מגרשים אבל אין הפסקה (זה השינוי שהזכרתי קודם - בעבר לא היתה הפסקה בסיום מערכה אם היה מס´ זוגי של משחקונים). בשובר שוויון מחליפים מגרשים אחרי כל 6 נק´ ללא הפסקה.
ע"פ החוקה השחקנים צריכים להיות מוכנים לחידוש המשחק תוך 25 שניות מסיום הנקודה הקודמת. עיכוב המשחק עלול לגרום לעונש של נקודה לזכות היריב. כדור שפוגע ברשת, כולל העמודים שמחזיקים אותה, הוא חוקי למעט בחבטת הגשה. כדור שפוגע בכל עצם אחר למעט המשטח (בתחומי המגרש), השחקנים והמחבט מסיים את הנקודה. אם הכדור פגע קודם בתחומי המגרש זוכה בנקודה השחקן בצד הנגדי של המגרש. אם הכדור לא פגע קודם במגרש זוכה בנקודה יריבו של השחקן שחבט בכדור. אם כדור פוגע בגוף השחקן יריבו זוכה בנקודה. לשחקן (כולל המחבט) אסור לגעת ברשת.